שלושה ימי הולדת לפרפורמנס
הראשון, לפני כמאה שנה באירופה ברגע בו האמנים הפלסטיים לא הצליחו להעביר את מורכבות הרגשות שלהם ולסכם אותם בציור או בפסל בלבד, אלא הוסיפו להם שירה, ריקוד ומוזיקה ליצירה משותפת אחת.
השני, בתקופה היסטורית, ביבשת אפריקה, דרום אמריקה או אוסטרליה, מסביב למדורה או לעמוד טוטם, במקום בו האדם רוקד ושר אבל בעיקר מאמין שעל ידי תנועות מסויימות, קצב ושירה, הוא יכול לגרום לשינוי אמיתי ופיזי במציאות, כמו לדוגמא תפילה אל אל הגשם שיוריד ממטרים או וודוו.
והשלישי, לא מזמן, בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, באמריקה, כחלק מתנועות של חופש והתנגדות שפעלו בכדי לשנות את המצב המלחמתי והמדכא אשר שרר בעולם.
שלושה ימי הולדת שביחד מרכיבים מדיום מורכב, מעניין ומסעיר, ששורשיו נטועים כמעט בכל מקום, ואשר כל דבר יכול להיות הוא.
מה זה פרפורמנס
פרפורמנס או במילים נפוצות אחרות, אמנות חיה, מיצג או אמנות בין תחומית, הוא מדיום אמנותי עכשווי שעיקרו העמדת האדם עצמו כיצירת האמנות. מכאן גם המילה אמנות חיה. אמנות חיה, בשונה מאמנות “מתה”, יכולה להחזיר לך מבט, לזוז ולדבר איתך. היא מייצרת קשר אנושי אמיתי עם הצופה שלה, ואינטרקציה בין אנשים. כשאמנים עושים אמנות חיה אין להם היכן להסתתר והם חייבים להביא את עצמם במלוא הדרם אל מול הצופה. אמנות חיה בוחנת נושאים כמו קהל ובמה ומשמעותם. לדוגמא, גם משחק כדורגל הוא פרפורמנס. איצטדיוני הכדורגל הם במות, וריקודי שמחה אחרי כל שער הם טקסים קטנים של מחול מודרני.
אי סדר מתוכנן
השנה בכיתות הפרפורמנס עסקנו באימון בשהייה בתוך מצב של אי סדר מתוכנן. בתוך אי סדר מתוכנן אפשר למצוא רגעים אמיתיים שיוצאים מאיתנו כאשר אנחנו לא עסוקים בלשמור על הגבולות. אנחנו מזמנים את אי הסדר ומחכים לבקעים שיווצרו בעקבותיו. בסדקים ובפתחים שנוצרים מתפרצת אנרגיה כנה ויצירתית שהיא קצה החוט ליצירת פרפורמנס.
אפשר ללמוד על תכונותיו הנפלאות של אי הסדר גם מתוך המשפט הראשון בספר התנ”ך: “בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, והארץ הייתה תהו ובהו, וחושך על פני תהום”, הנה תיעוד נפלא לרגע של כאוס, שנייה לפני שהכל מתחיל. ישנו בלאגן גדול, שבעזרת יד מכוונת ומנחה, מנתב את האנרגיות להקשר ולסדר. זאת היא שאיפתו של מורה הפרפורמנס. להפוך אנרגיה לחומר חדש. זאת המיומנות הנדרשת.
נניח שתלמיד מתפרץ באמצע השיעור, נעמד על השולחן ומחיל לשיר. בשיעור הפרפורמנס הוא לא יקבל עונש או נזיפה, אלא יתבקש לנמק ולהסביר מדוע בחר להתחיל את המופע שלו דווקא ברגע זה, מדוע בחר בשולחן לשמש כבמה, ויידרש להתאים מיומנויות קוליות לתוכן השירים ולמסר אשר הוא מבקש להעביר.
כך הופכים בלאגן לסדר ואנרגיה לחומר.
להיות בתוך הגבול
גבול הוא שטח שמפריד בין טרטוריות, תרבויות או רעיונות. היחס של רוב האנשים לגבי מושג הגבול מתבטא במהירות שבה הם שמים את עצמם באחד מצדדיו השונים, בכדי לנקוט עמדה בקונפליקט.
אנו, העוסקים בפרפורמנס, מבקשים להרחיב את הגבול ולעמוד ממש בתוכו – הוא המצב של אי הסדר המתוכנן. לא מבקשים להיות ברורים, חד משמעיים, חדים או מובנים. אלא להרחיב ולמצוא זמן וחלל בו נוכל להיות בין כל אלו (כמו למשל עכשיו במוזיאון).
שהייה בתוך הגבול היא מרגשת, מכיוון שאין בה דבר ידוע מראש. אי אפשר לצפות את העתיד, ואין בהכרח קשר בין סיבה מסוימת לתוצאה שבאה בעקבותיה.
מהו אומץ לב?
לפני מספר שנים, שאל אותי חבר אם אני חושב שאני אדם אמיץ לאחר שנחשף להופעות שאני עושה. עניתי לו שלדעתי לא מעורב בזה אומץ לב, ושזה רק נראה כך בכדי לעורר דיון על דברים שאני מאמין שהם חשובים.
בניגוד למבוגרים שעושים פרפורמנס, אני חושב שלילדים שעושים פרפורמנס צריך להיות אומץ לב רב. כדי לעשות פרפורמנס צריך להבדיל את עצמך מהסביבה שלך ולהיות מוכן לקבל ביקורת ולהיות שונה. בתור ילד, שלו המסגרת החברתית היא מכריעה בעיצוב אישיותו, להפגין גישה ביקורתית או ספקנית לגבי אותה המסגרת, היא משימה הדורשת אומץ לב כביר.
דרך פרפורמנס אפשר ללמוד איך להיות שונה, ולהתנסות בכך, באווירת חממה תומכת. ילדים שבוחרים לעשות את זה כמו אלו שרואות עינכם כאן הם התגלמות סגולת אומץ הלב בעיניי.
התערוכה היא סיכום שנה של שיעור לימודי פרפורמנס בהנחייתי,
אוצרות והפקה
דניאל יהל
משתתפים
תודות גדולות
בתי הספר “יגאל אלון”, “ראשונים” , “יד מרדכי” : מנהלות, רכזות, מורות תלמידים והורים
קרן קרב
למאיר לנעמה ולצוות ממוזיאון בת ים לאמנות עכשווית
